בית-המשפט אשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד תנובה בפרשת הרכיבים שמקורם ב"חלב נוכרי"

מבוא :

מונחת בפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות").

הרקע :

ביום 5.6.06 הגיש התובע תובענה ייצוגית כנגד תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (להלן: "תנובה") וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית מכוח חוק תובענות ייצוגיות. בבקשה נטען כי חלק ממוצריה של תנובה מכילים רכיבים שמקורם ב"חלב נוכרי", כמשמעותו ההלכתית של מושג זה וכי עובדה זו אינה מצוינת על גבי אותם מוצרים, בניגוד להוראות סעיפים 2(א) ו-4(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א- 1981 (להלן: " חוק הגנת הצרכן") וכן בניגוד לנוהל של הרבנות הראשית לישראל המחייב סימון. על פי הנטען, מאחר ותנובה לא ציינה את האמור על גבי מוצריה, היו צרכנים אשר רכשו מוצרים אלה תחת הטעייה וכתוצאה מכך נפגעה האוטונומיה שלהם והם ראויים לפיצוי.

בתגובתה לתובענה ולבקשת האישור חלקה תנובה על כל הטענות עליהן מבוססת התובענה, לרבות על קיומה של חובה לסמן על גבי המוצרים כי הם מכילים רכיבי "חלב נוכרי", על תוקפו ותחולתו של המסמך אשר צורף לתובענה בתור נוהל של הרבנות הראשית לישראל, על כך שנגרמה הטעיה למי מהצרכנים ועל כך שנגרם נזק כלשהו. תנובה טענה כי היא נוהגת בשקיפות מלאה כלפי ציבור הצרכנים ואף מפרסמת את הרשימה המצומצמת של המוצרים בכשרות רגילה המכילים "חלב נוכרי". תנובה טענה עוד, כי בדיוק עבור ציבור הצרכנים המקפיד על הידורים כשירותיים שונים ובראשם ההידור של "חלב נוכרי", היא משווקת מגוון רחב ביותר של מוצרים בכשרות ל"מהדרין", אשר בהם אין כל חשש להימצאותם של רכיבי "חלב נכרי" כלשהם.

בתיק התנהלו הליכים מקדמיים וביום 5.9.07 הגישו הצדדים לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית בתיק זה. ביום 17.9.07 הוריתי לפרסם את עיקרי הסדר הפשרה בעיתונים וכן לשלוח העתק מן הבקשה לאישור ההסדר ליועץ המשפטי לממשלה והרשות להגנת הצרכן. הליכים אלו ננקטו בהתאם לנדרש בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות. לאחר ביצוע הפרסומים כאמור לא הוגשו התנגדויות כלשהן מצד חברי הקבוצה ואף לא אחד מבין חברי הקבוצה ביקש שלא להימנות עליה לעניין הסדר הפשרה ואולם ביום 26.12.07 התקבלה עמדת היועץ המשפט לממשלה, לפיה:

" אין מקום, לפחות בשלב זה, לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש וכי על בית המשפט, לכל הפחות, למנות בודק בהתאם לסעיף 19 לחוק לשם קבלת חוות דעת לגבי היותו של ההסכם הסכם ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה".

ב"כ הצדדים התייחסו בכתב לתגובה זו ובישיבה מיום 18.5.08 השלימו את טענותיהם בעל-פה. בישיבה הנ"ל נכח גם נציג היועץ המשפטי לממשלה, אשר הבהיר עמדתו, כדלהלן:

" עמדת היועץ המשפטי לממשלה אינה עמדה עקרונית כנגד אישור הסדר הפשרה. אין עמדה של היועץ המשפטי לממשלה כי ההסדר אינו ראוי. היועץ המשפטי לממשלה אינו מתיימר להביע דעה בגין סבירות ההסדר, שכן אין לו כלים לעשות כן,  אבל סבור שגם לבית משפט זה אין את הכלים לעשות זאת. לצורך הערכת סבירותו של ההסדר ובכלל התנאים לאישורו של הסדר הפשרה נקבע מנגנון הקבוע בדין ונקבעה חובת מינוי בודק, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים שירשמו."   

(פרוטוקול מיום 18.5.08, בעמ' 2).

להשלמת התמונה יצוין, כי תובענה ובקשה לאישור זהות לבקשה דנן הוגשו על ידי התובע ובאי כוחו כאן כנגד שטראוס מחלבות בע"מ (להלן: " שטראוס"). גם שם הגיעו הצדדים להסדר פשרה והיועץ המשפטי לממשלה הביע עמדה זהה לזו שבהליך דנן. על אף האמור, אישר כב' השופט ישעיה את הסדר הפשרה בהחלטתו מיום 26.3.08 (בש"א 2449/08 בת"א 1745/06, אליה אדרש בהמשך).

עוד יצוין, כי לאחרונה דנה הרבנות הראשית לישראל בנושא של סימון רכיבי "חלב נוכרי" וקבעה עקרונית כי בכוונתה לדרוש מכל יצרני המזון בישראל לסמן מוצרים המכילים רכיבי "חלב נוכרי", באופן שיקבע על ידה בנהליה. קביעה זו של הרבנות הראשית התקבלה על רקע ההליכים שנקט התובע כנגד תנובה ושטראוס וכן על רקע עתירה לבג"צ, שהוגשה על ידי התנועה להגינות שלטונית ונמחקה ביום 14.11.07 לאחר שהתקבלה החלטת הרבנות הראשית כאמור ובכפוף להצהרתן של תנובה ושטראוס כי יתחילו לסמן את מוצריהן בהתאם להנחיות הרבנות הראשית.    

בחינתו של הסדר הפשרה :

בבואו לאשר הסדר פשרה בגדרו של הליך לאישור תובענה כייצוגית שומה על בית המשפט לדקדק בהסכם שמונח בפניו עובר לאישורו ולבחון בתשומת לב אם הוגן, ראוי וסביר הוא. זאת, משום שבשונה מתובענה אזרחית רגילה, הסדר הפשרה בתובענה ייצוגית מהווה מעשה בית דין לא רק בעניינם של הצדדים לו, כי אם גם בעניינם של חברי הקבוצה המיוצגת, למרות שהם אינם נוטלים חלק בניסוחו של הסדר הפשרה ולמעשה הם אינם צד לו. יתרה מכך, אף קיים חשש כי התובע יהיה נכון לזנוח את עניינה של הקבוצה עבור תגמול אישי זה או אחר .

לנוכח האמור, קובע סעיף 19(א) לחוק תובענות, כדלהלן:

"בית המשפט לא יאשר הסכם פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין".

סעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה אם לאו תהיה מנומקת ותכלול, בין היתר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. בהחלטתו יתייחס בית המשפט, בין היתר, לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, להתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן, לשלב שבו נמצא ההליך, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה ולעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.

להל אבחן את הסדר הפשרה המוצע על פי אמות מידה אלה;

הסדר הפשרה שבפני מבוסס על העובדות המוסכמות שהציגו הצדדים בסעיף 4 להסכם: מקצת ממוצרי החלב של תנובה אשר מצויים בכשרות "רגילה" (להבדיל ממוצרי החלב של תנובה המצויים בכשרות "מהדרין") מכילים רכיבים שמקורם ב"חלב נוכרי". עובדה זו אינה מצוינת על גבי מוצרי תנובה שבכשרות "רגילה" ואף לא על גבי מוצרים מקבילים של אף אחת מהחברות המתחרות המכילים רכיבי "חלב נוכרי". בהתאם לנוהלי הרבנות הראשית לישראל, מוצרי תנובה שבכשרות "רגילה" המכילים רכיבי "חלב נוכרי" הינם מוצרים כשרים לכל דבר ועניין.